כולם היו נגדי, באמת כולם, ככה זה כשאתה מודיע בגיל 16.5 לאבא הפולני שלך שאתה רוצה לעזוב בית ספר וכשהוא שואל מה תעשה בחיים אתה עונה לו "אבא אני רוצה להיות עצמאי".
ביננו בראייה לאחור כמובן מי ידע בכלל מה זה להיות עצמאי, הרי בגיל 16.5 הייתי בטוח שעצמאי כמו במילה עצמה מדובר בעצמאות ומה שהכי חיפשתי זה חופש, חופש מהמורות, חופש מההורים מהתלות הכספית בהם, חופש מזה שכשאני צריך לקנות משהו אני צריך לבקש רשות, הרגשתי שעצמאי זה לצאת לחיים ולהתחיל אותם במקום לחכות לסוף התיכון.
כמובן שמלכתחילה לא הייתי תלמיד טוב ולא ניגשתי לאף בגרות ומבחנים לא עניינו אותי כי לא הבנתי איך שיעור בהיסטוריה על המהפכה הצרפתית תעזור לי בחיים, הרגשתי כמו כבשה בעדר והיה בא לי להתחיל את החיים, רק מה שאף אחד לא הכין אותי זה שעצמאי זה סוג של חמור.
אז יצאתי לי לחיים לבד נגד העולם, אח אחד שלי למד באותו זמן וטרינריה והשני היה עתודאי, קצין בצבא ואני הבושה של המשפחה, ככה לפחות התייחסו אלי, בכל פעם שאחי היה רואה אותי בבית הוא היה צועק לי "תרים את הפח תוריד את הפח" כי רצה להבהיר לי שמקסימום יצא לי לעבוד בזבל ולרוץ אחרי המשאית, אמא שלי היתה גוזרת לי מודעות מהעיתון כדי להראות לי שבלי 12 שנות לימוד אפילו טכנאי פשוט אני לא אהיה.
כל הדברים האלה נתנו לי רק דבר אחד – מוטיבציה אדירה להצליח! להוכיח לכולם שאני יכול לעשות את זה, אבל מסתבר שמוטיבציה לא מספיקה כדי להצליח.
אחרי כמה עבודות כשכיר בגיל 17 פתחתי עוסק מורשה, הייתי סוכן שיווק של ביגוד ספורט והסתובבתי עם טוסטוס 125 סמ"ק לחיפה ועד באר שבע כדי למכור בגדים, אף פעם לא פחדתי מעבודה קשה.
האמת שהלך לי ממש טוב והחלטתי בגיל 18 לרכוש רכב, כמובן שההורים לא עזרו ומצאתי את עצמי לבד ניגש לסוכנות רכב מברר מחירים ומתחייב על הלוואה עצומה לילד בן 18, לא היו לי חסכונות או עזרה, התשלומים לא היו קלים ולרכב יש הוצאות אחרות מטוסטוס 125 סמ"ק ומי ידע בכלל לעשות תוכנית פיננסית כדי לדעת אם אעמוד בזה, רק ידעתי שעם טוסטוס לא אוכל לעבוד טוב בחורף והסיבה העיקרית לרכוש רכב חדש לא היתה כי היה לי כסף נהפכהו, קניתי רכב חדש כי עליו הבנק מוכן לתת הלוואה של עד 90% ופשוט לא היה לי כסף לקנות משומש.
אחרי כמה חודשים ראיתי שהתחום לא קל וההוצאות עוד יותר לא קלות ויש עונתיות ופעם יש סחורה ופעם אין והגעתי למצב שאין לי אפילו כסף לקחת את החברה שלי לסרט כשהיא חוזרת מהצבא. בקושי שרדתי, אז עלה לי רעיון לעבור לתחום של מסירות משפטיות, כמו דואר רשום כזה שצריך להחתים את הצד המקבל ואז המחיר הרבה יותר גבוה משליחות רגילה וכן גם אין עונתיות.
הרגשתי שעליתי על הגל ובאמת התחלתי לעשות כסף – על הנייר.
למה על הנייר, כי בפועל הייתי מבצע עבודות למשרדי עו"ד רק במקום להיות שליח מסירה הפכתי להיות בנק, חברת אשראי, את הדלק הייתי משלם מזומן, הוצאות מזומן, תשלומים על הרכב ירדו כל חודש אבל את הלקוחות זה לא מעניין וגם כשהבטיחו שוטף 30,60, 90 זה היה כמו לחכות לסנטה קלאוס, אני יכול לכתוב ספר על כל התירוצים ששמעתי, במקום לעלות, רק ירדתי והאבסורד הוא שעל הנייר היה לי כסף אבל את חשבון הבנק זה לא הרשים, בלעו לי את האשראי והגעתי למצב שלא היה לי כסף לדלק, פעם אחר פעם הייתי מוצא את עצמי אוסף את העודף שנשאר לי מהאוכל שאכלתי אי שם בדרך תוך כדי העבודה כדי לתדלק, לא אשכח את האי נעימות והתחושה של הקבצן לבקש מהמתדלק שישים לי דלק ב 16.7 ₪ או ב 18.9 ₪ כל פעם תדלקתי במה שהיה.
מיותר לציין שבזמן הזה כולם רק מחכים לראות אותי נכשל, חוזר על ארבע ומודה שלא הצלחתי, כל ארוחת שישי ליד כולם אמא שלי היתה שואלת אותי איך הולך, רק כדי להמשיך בשאלה "כמה הלוואות יש לך" "מה מצב המינוס" ולא בכוונה חס וחלילה לעזור אלא במטרה להראות לי שלא הייתי צריך להיות עצמאי.
ברגע של משבר קיבלתי החלטה, אני עובר לתל אביב ופותח משרד אמרתי ששם בטח יש הרבה יותר עבודה וגם ככה רוב הלקוחות היו מהמרכז ואין טעם לנסוע כל פעם מנס ציונה לתל אביב לקחת עבודה, אז כדי להיות ממש רציני לקחתי משרד של 36 מ"ר ברחוב הנציב 36 בתל אביב, הרגשתי מלך, יש לי עכשיו משרד! עכשיו ההורים שלי יהיו גאים בי! הצלחתי!
איזה הצלחתי ואיזה נעלים, פתחתי את המשרד בלי שום תוכנית עסקית ולא ידעתי לעשות שיווק. הלכתי ממשרד אחד לשני לבקש עבודה, הדפסתי פליירים במדפסת שלי במשרד כי לא היה לי כסף לשלם לבית דפוס וחילקתי אותם לבד כי לא היה לי כסף לשלם לחברת הפצה, העבודה גדלה אבל לא בקצב שהייתי צריך והתשלומים המשיכו להגיע, תשלומים שלא הכרתי, ארנונה, חשמל, שכירות, עד אז עבדתי מהבית ולא הכרתי את כל התשלומים האלה.
בשיא תמימותי הוצאתי שיקים לכולם כי תשלומים צריך לשלם או ככה לפחות חשבתי, השיקים התחילו לחזור, אחד אחרי השני, מיותר לציין שלא ניהלתי תזרים מזומנים או עקבתי אחרי התשלומים באיזו שהיא צורה מסודרת, פשוט הוצאתי למי שצריך. (הלוואי ולי היו משלמים ככה)
הרגשתי שכולם נגדי שכל אחד רוצה לתת ביס, מס הכנסה, בעל הבית, העובדים, כולם רוצים את הביס שלהם ולי לא נשאר מה לאכול. התפרקתי.
קמתי בבוקר בלי לדעת מה אני הולך לעשות, יום אחרי יום ובוקר אחד חיכה לי בפקס דף עם תמונה של חמור והיה כתוב בו "בעל עסק מרגיש כמו חמור" וההמשך דיבר על פגישת ייעוץ עסקי, הרגשתי כמו חמור, חמור גדול והתקשרתי. אמרתי מה כבר יש להפסיד.
למחרת הגיע יועץ עסקי שנראה ונשמע מאד חכם רק לשלם לא היה לי.
הוא רצה 200 דולר לשעה ואני מדבר אתכם על לפני 20 שנה. זה כמו היום שיגידו לכם 400 דולר לשעה כשחוזרים שיקים, באותו זמן לא משכתי משכורת 5 חודשים אני בלי אשראי, בלי בנק בלי הורים או מישהו שתומך בי. בקיצור, שניה לפני שהחגיגה נגמרת וברגע הזה אמרתי ליועץ אתה יודע מה? אני אתן לך שיקים אבל אם לא תעזור לי מקסימום גם לך יחזרו השיקים לא איכפת לי כבר.
היועץ נתן לי כמה עצות שהיום בראיה לאחור היו ממש פשוטות, אבל מה לעשות כשאתה לא יודע משהו אז הוא הכי מסובך בעולם. התחלתי לעשות שיווק כמו שצריך והלקוחות התחילו להגיע, הם הגיעו בכמויות ומזכיר לכם שזה לפני עידן פייסבוק או גוגל. מדובר לפני כמעט 20 שנה, היינו עובדים עם ספר דפי זהב ועוברים עליו עם סרגל כדי לא לפספס שורות כי הכל שם היה כתוב קטן קטן.
5 חודשים מאוחר יותר, העסק שלי עלה ממחזור של 16,500 ₪ למחזור של 91,000 ₪. ממצב שלא היה לי כסף לדלק רכשתי את החלום שלי, אימפרזה טורבו חדשה (שוב פעם ב 100% הלוואה חחח). החלטתי שאם אני לא קם בבוקר למה שאני אוהב ולמה שאני חושב שמגיע לי אז למה שווה כל העבודה הקשה הזו? החלטתי שאם אני לא אדאג למה שעושה אותי מאושר אף אחד לא ידאג לי.
גייסתי עובדים וצמחתי, כי הבנתי שאי אפשר באמת להיות עצמאי. כאן בתמונה אתם רואים את הצוות הראשון שלי, אני הבחור עם השיער המחומצן והחולצה האדומה.
הפעם כבר עמדתי בתשלומים והעסק המשיך לצמוח. כשהיועץ שאל ואמר לי שחבילת השעות נגמרה והוא רוצה שנמשיך, אמרתי לו שלא יעלב, אבל לא בא לי להיות חמור כל החיים ושהפסיק לי 6 שנים אחרונות ואני רוצה ללמוד את מה שהוא למד. המטרה שלי היתה להיות היועץ בעסק של עצמי ולחסוך את התשלום המטורף ליועץ, אז הלכתי ללמוד איפה שהוא למד וזה עבד טוב, יותר מדי טוב.
תוך זמן קצר העסק שלי לא רק צמח אלא הגיע למצב שהוא עובד לבד, פתחתי עוד חברה ותוך שנה גם היא הגיע למצב שהיא עובדת לבד ואז ממקום של "הארה" החלטתי שהמשימה שלי בחיים היא לא מסירות משפטיות אלא לעזור לאחרים לשנות את החיים שלהם כמו ששלי השתנו. הודעתי לאשתי שאני רוצה לייעץ לאחרים, מכרתי את החברת מסירות לשליח שלי ופתחתי את Success ייעוץ עסקי, החלטתי שאם אני רוצה לעזור לאחרים אני לא יכול לגבות 200$ לשעה ממי שקשה לו גם ככה ולכן פיתחתי קונספט שאני עוזר לעסקים ומרוויח בעיקר מהתוצאה, ומסתבר שכל אחד שמח לשלם ממה שאין או במילים אחרות מתוצאות ולא מהבטחות.
אז היום אני כבר לא מחפש את העודף כדי לתדלק…
בהרבה עבודה קשה הגעתי למקום שאפשר להגיד שהוא טוב, קודם כל והכי חשוב יש לי אישה נפלאה שתמכה בי לאורך כל הדרך וחמישה ילדים נפלאים. כיום ב Succes ייעוץ עסקי, יש לי 50 עובדים ששמחים להגיע לעבודה ומתפרנסים ממנה טוב. כולם עוזרים לעסקים לצמוח ומשנים חיים של 500 משפחות בחודש. לעזור לעצמאי בעסק שלו זה לעזור למשפחה שלו. יש לי היום 3 סניפים בארץ, ובעולם פתחתי 15 סניפים, את המכללה שבה למדתי להיות יועץ קניתי לפני 10 שנים, ולפני קצת פחות משנתיים פתחתי קניון לעסקים במרכז תל אביב בניין של 7 קומות, ולא פחות חשוב אני לא שוכח להגשים את עצמי כי עצמאי צריך לדאוג לעצמו כי אף אחד לא ידאג לו אז הגשמתי השנה חלום נוסף – רישיון טיס, לפני שנתיים הגשמתי את החלום הקודם שלי להיות נהג מרוצים וזכיתי אלוף ישראל ב 2 קטגוריות שונות באותה השנה, אני קם בכיף לעבודה ובמקום לחוש שאני במלחמה עם העולם אני קם באנרגיות ובשמחה, בשנה האחרונה לקחתי על עצמאי אתגר נוסף וזה לדאוג לגוף ולבריאות שלי והורדתי 27 קילו ממשקלי והתחלתי לעשות ספורט 6 פעמים בשבוע, אני מוצא זמן להכול, והיום בשעה 16 אני יוצא מהעבודה לחגוג לבת שלי שתהיה היום בת 4 יום הולדת יחד עם כל האחים ואשתי המקסימה.
המסר שלי הוא פשוט, אני לא יותר מיוחד, חכם או בכל יכולת מכל אחד אחר פה, אכלתי חרא, דרכו עלי, כולם היו נגדי, לא קיבלתי תמיכה מאף אחד, הייתי אינספור פעמים על הרצפה אבל בסוף למדתי כמה דברים חשובים:
לא צריך להתעצבן על המיסים במדינה, צריך לעשות מספיק כסף כדי לשלם אותם בכיף ולהישאר עם רווח טוב.
לא צריך לכעוס על העובדים, הם רוצים לצמוח, להתפתח ולהרוויח בדיוק כמונו.
לא צריך להתבאס מהבנק, צריך לעשות כל כך הרבה כסף שאין לכם הלוואות ואז הבנק ירוץ אחריכם.
אני לא אומר שזה קל, אני יודע בדיוק מה זה אבל שתדעו שיש לכם פה חבר שיודע ומבין.
לפעמים כדי להצליח צריך רק אדם אחד שמאמין בכם, לא יותר, למזלי בדרך היו לי שניים כאלה בהתחלה זה היה היועץ העסקי ואחר כך זו היתה אשתי המקסימה.
תמצאו מישהו שמאמין בכם ושרוצה שתצליחו. שיודע שמגיע לכם להצליח ואיתו אתם תצליחו.
אתם לא לבד, אלעד הדר
