לא מעט בעלי ובעלות עסקים נתקלים בתופעה שבה רואה החשבון אומר להם שהם מרוויחים כסף, אבל למעשה הם רואים שאין להם כסף בבנק. התופעה הזאת חוזרת על עצמה משום שבעלי העסקים אינם מודעים איזה חלק מהכסף שייך להם ואיזה חלק שייך לרשויות המס, יש שוני מוחלט בין מה שרשום במאזן לבין מה שרשום בחשבון הבנק. בהתאם לכך, הכנתי רשימה מקיפה של הנקודות שאני הבחנתי בהן, כיועץ עסקי, ויכולות לעזור לבעל/ת העסק להבין מאיפה נובע ההפרש, ובזכות זה אפשר יהיה לתקן את ההפרש ולמצוא את הרווח.
- החזר הלוואות – אחד הנושאים החמקמקים ביותר לבעל העסק ואחד הגורמים העיקריים שבגללם יש הפרש בין הרווח שכתוב בדוח השנתי שאותו מראה רואה החשבון לבעל העסק, לבין היתרה בחשבון הבנק של אותו בעל העסק. למעשה מה שרוב בעלי העסקים לא מפנימים לחלוטין שהלוואות לא נרשמות בדוח רווח והפסד ולכן אם, לצורך העניין, בעל עסק מחזיר הלוואה בגובה 10,000 שקלים כל חודש ואילו הרווח השנתי שלו הינו מאה אלף שקלים למעשה באותה שנה הוא החזיר 120 אלף שקלים ולכן מה שיראה חשבון הבנק הנו הפרש של מינוס 20,000₪. בפועל רואה חשבון אומר לו שהוא הרוויח 100 אלף שקלים עליהם בעל העסק יחויב גם בתשלום מס.
- משיכות בעלים – רוב בעלי העסקים מושכים מה שהם צריכים כדי לחיות ולאו דווקא מה שרשום להם בתלוש המשכורת, דבר שלרוב גורם לכרטסת המנהלים של בעל העסק (במקרה של חברה בע״מ) לגדול ולמעשה כרטסת המנהלים תופיע בדוח השנתי כחוב של בעל השליטה בחברה אבל מבחינת שורת הרווח זה יחשב כמשיכות של בעל החברה ולמעשה בעל העסק יהיה מחוייב לשלם על זה דיבידנד ומס. אם לצורך העניין בעל העסק ביצע משיכות של 10,000 ש״ח כמשיכות יתר בכל חודש, משום שהמשכורת לא הספיקה לו – אנחנו נמצא בכרטסת המנהלים חוב של 120,000 שקל עבור החברה – בסוף השנה הוא ידרש לשלם מס. נניח שהחברה הרוויחה 100 אלף שח, בחשבון הבנק של החברה יהיה כרגע מינוס של 20,000₪ , אך רואה חשבון יעדכן שלמעשה היה לחברה רווח. המסקנה היא שבעל עסק צריך לבקר באופן תמידי את משיכות היתר של החברה ולבחון האם נכון לא למשוך את זה כמשכורת או כדיבידנד, כמובן להתייעץ עם רואה החשבון. חשוב לדעת כי זו משיכת כספים לכל דבר, וזה אחד המקומות בהם מסתתר הרווח שלכם.
- רכישות ופחת – כאשר בעל עסק רוכש ציוד לעסק שלו, הוא לרוב מתעלם מהעובדה שיש בחוק הגדרה לפחת, לצורך העניין יכול להיות שהוא רכש מכונה שהפחת על אותה המכונה הוא שבע שנים. ניקח כדוגמה מכונה שעלתה 700,000 שקלים, למעשה מבחינת מס הכנסה הוצאה מוכרת תהיה מ-100 אלף שקלים בכל שנה – משמע שאם באותה שנה הוא ירוויח 200 אלף שקלים ולצורך העניין שילם באותה שנה את כל עלות המכונה בסכום של 700 אלף שקלים ההפרש יהיה כך – בעל העסק יהיה במינוס של 500,000 שקלים היות והמכונה עלתה 700,000 שקלים והרוויח 200,000₪ – מכאן אנחנו נוריד את הפחת שהוא רק 100,000₪, ולכן מבחינת מס הכנסה הדיווח יהיה כאילו הוא ירוויח רק 100 אלף שקלים היות ומס הכנסה לא מסתכל על הדרך שבה שילמת תזרימית על רכישת המכונה אלא רק על אופן שהיא מוכרת בפחת. רוב בעלי העסקים לא מבדילים בין הוצאות של פחת להוצאה תזרימית ולכן מבולבלים באשר להפרש בין מה שרואה החשבון אומר לבין חשבון הבנק.
- חובות ספקים – נצא מנקודת הנחה שבשנה שעברה כדי להקטין את הרווחים – בעלי עסקים רכשו כמויות גדולות של סחורה, גם כדי לקבל חשבונית וגם כדי להגדיל את המלאי. הספק נתבקש לפרוס את תשלום הרכישה נניח בשישה תשלומים, כל תשלום הוא 20000 שקלים ואני לוקח בחשבון שגם ככה הייתי צריך לקנות את הסחורה הזאת בעתיד ולכן היה שווה לי גם לקבל את החשבונית מייד, וגם לקנות את הסחורה אולי אפילו בהנחה על סמך זה שקניתי כמות גדולה מה שרוב בעלי העסקים לא עושים, זה לחשב את העניין: על החשבונית הזדכתי כבר בשנת המס הקודמת ולמעשה מה שקורה כרגע, אני ממשיך לשלם אותה תזרימית אבל למעשה מבחינת רשויות המס אין לי שום זיכוי כך שאם אני משלם 20 אלף שקלים בחודש במשך שישה חודשים יש לי מינוס 120 אלף שקלים בחשבון הבנק. תיאורטית היה לי רווח של 100 אלף שקלים ורואה החשבון יגיד לי הרווחת 100000₪, אבל בפועל הוצאתי 120 אלף שקלים תזרימית ואני אהיה במינוס של 20,000 שקלים. הפתרון הוא תמיד לעבוד עם תזרים מזומנים ולהבין האם ההוצאות שאני מוציא כרגע הם אכן לשנת המס הנוכחית או לא, כי מכאן יכול לנבוע ההפרש.
- גניבות – בעל עסק לא רוצה לחשוב שגונבים ממנו אך בפועל כמעט ולא פגשתי בעל העסק שלא גונבים ממנו, וזה יכול להיות מספקים שמספקים כמויות לא נכונות ורושמים כמות אחרת בחשבונית, גניבות יכולות להיות מלקוחות שלוקחים סחורה ולא עוברים דרך הקופה ורוב הגניבות, לצערי הרב, הן גניבות של עובדים שלעיתים גונבים ציוד, סחורה ואפילו מזומן שלכאורה מוקלד בקופה, אך למעשה נכנס אליהם לכיס ובעצם לא תועד בקופה או יוצא עליו לאחר מכן זיכוי. הבעיה היא שבתחשיב רווח שלנו כבעלי העסקים אנחנו לא לוקחים בחשבון גניבות שלפעמים מהוות שניים-שלושה ואפילו חמישה אחוזים מהמחזור הכללי ומין הסתם אחוזים הרבה יותר גדולים מהרווח לכן אחד הפתרונות שאני מציע לכם זה תמיד לבדוק את יחס התמחור שלכם ליחס הגלם. בפועל ביחס למחזור כדי לדעת האם יכול להיות שלמעשה יש לכם חוסרים גדולים יותר ממה שציפיתם, מה שבסופו של דבר פוגע ברווחיות וגורם לכם לחשוב שצריך להישאר לכם יותר כסף בחשבון אבל בעצם אתם מפסידים.
- תשלומים בשחור – כשאתם משלמים ״בשחור״ לעובד או לספק אתם למעשה מפסידים כמה פעמים, בואו ניקח דוגמה שאתם משלמים לעובד 10000₪ בשחור על מנת להעסיק אותו כי העובד הזה לא יכול לצורך העניין לקבל לקבל תלוש בצורה מסודרת. מה שקורה הוא שאותם 10000₪ שיוצאים מהספק נרשמים לכם אוטומטית בשורת הרווח שכן לא הבאתם הוצאה ממגדל אותה הכנסה על אותם 10000₪ אתם תשלמו מס מלא ומנגד הפסדתם את ההוצאה שיכולה להיות על אותה המשכורת של אותו עובד לאותו כנל בדיוק עובד לגבי ספק במקום לקבל חשבונית על 10,000 שקלים ולהזדכות עליה במס, אתם למעשה תשלמו רווח של 10,000 שקלים הכנסות משום שלא הצגתם חשבונית מנגד להוצאה, אבל הכסף הזה יצא מהעסק מן הסתם הפיתרון הוא בטח שלא לייצר הכנסות מנגד ״בשחור״ שכן בגינן יש ענישה על עבירות מס (שבמידה וחס וחלילה תיתפסו) התשלומים והקנסות הם פשוט עצומים ולכן ההמלצה שלי באופן כללי לכל בעל עסק זה לא לעבוד ב״שחור״, להפסיק לשלם בשחור לא לפועלים ולא לספקים כי זה אחד הדברים שגורמים לכם סך הכל לרמות את עצמכם בדוח השנתי, זה אחד הדברים שגורמים לדוח לראות רווחי כשלמעשה את הכסף אין לכם בחשבון הבנק.
- כרטסת מנהלים – כרטסת המנהלים מוגדרת על ידי החשבון בשפה המקצועית כ"פח הזבל" של רואה חשבון, היות וזה בדיוק המקום שהם ״דוחפים״ אליו כל חשבונית וכל הוצאה שהם לא יודעים לאן לשייך אותה. דוגמה שתמחיש בדיוק איך זה קרה לי באחת הפעמים שעברתי על כרטסת המנהלים שלי ראיתי שחייבו אותי ב 70 אלף שקלים עבור הוצאות של מלון לאונרדו שאלתי את מנהלת החשבונות למה חייבו אותי ב 70 אלף שקלים בכרטיס האישי שלי והתשובה שלה הייתה של חופשה במלון איננה הוצאה מוכרת בסך הכל אותה מנהלת חשבונות לא טרחה להגדיל ראש ולשאול מה אותה ההוצאה של 70,000 שקלים במלון לאונרדו שכן אם הייתה פונה אליי הייתה מבינה שזה עבור שכירת אולמות לכנסים שאני מעביר ולכן מדובר בהוצאה לגיטימית. חשוב להבין שההפרש בגין הטעות הוא כדלהלן: על 70,000 שקלים במשיכה בכרטסת המנהלים עבור "מלון" יאלץ בעל המניות שהכרטסת שלו חוייבה לשלם דיבידנד כחוק בסוף השנה מאחר וחייבים לאפס את כרטסת המנהלים בכל שנה. הכנסה שיכולה להתקזז עם הוצאה של 70,000 שקלים במידה והיא הייתה מכירה לי בחשבונית של מלון לאונרדו להשכרת אולמות (מה שמוכר במס), כי ההוצאה בעסק שתחום העיסוק שלו הוא הרצאות וכנסים כך שהנזק הוא כפול.
- חשבוניות שלא הוקלדו על ידי הרואה חשבון – טעויות קורות לי טעויות קורות לכם ובטח שטעויות קורות לרואה חשבון. חשוב מאוד לעקוב ולראות את הדוח שלכם כדי לא לשלם מיסים מיותרים בגין חשבוניות שלא הוקלדו. רואה חשבון אמור לשאול אתכם אם חסרות לו חשבוניות אבל אם לא שאל סביר להניח שהתשובה שתקבלו היא שלא הצגתם את אותן חשבוניות למנהלת החשבונות ויכול להיות שהוא צודק מה שבטוח הוא שאתם לא צריכים לחפש אשמים אלא לחפש איך כל החשבוניות שלכם מוקלדות במערכת כדי שתשלמו מס כחוק ולא תשלמו תשלום מס מיותר בגין חשבוניות שלא הוצגו, הפתרון הוא מאוד פשוט כל מה שצריך לעשות הוא לעבור על הדוח של החשבוניות שהוקלדו דוח רווח והפסד מטעם רואה חשבון ולמעשה פשוט להכפיל לאורך התקופה שאמורות להיות החשבוניות אם לצורך העניין הגעתם לסוף השנה ואתם משלמים תשלום של שכירות 120 אלף שקלים שכירות בחודש מן הסתם שסעיף השכירות צריך להיות 120 אלף שקלים בסך הכל הוצאה במידה ואתם לא רואים 120 אלף שקלים סימן שאתם לא קיבלתם חלק מהחשבוניות או שלא הגשתם חלק מהחשבוניות או שהגשתם חלק מהחשבוניות והם לא הוקלדו. האם זה משנה? לנו זה בכלל לא משנה מה שמשנה לנו זה שכל החשבוניות שלכם יוקלדו. ככה אנחנו צריכים לעבור סעיף סעיף ולבדוק האם יש בו היגיון האם חברת הליסינג של המכוניות שלחה לנו את כל החשבוניות האם כל חשבונות הארנונה הוקלדו? במיוחד בתקופה בה הרבה מהחשבונות משולמים בהוראת קבע ובאמצעים דיגיטליים וחשבוניות שמגיעות בדואר אלקטרוני לא תמיד קל לאתר. כל החשבוניות עושות את דרכן לדוח רווח והפסד מה שגורם לכך שלמעשה אתם משלמים תשלום מס מיותר על הוצאה שיכלה לחשב לכם בדוח השנתי.
- מלאי – אם מנהלת החשבונות שלכם עושה את עבודתה כראוי סעיף המלאי חייב להיות מופרד בדו"ח שלכם, בוא נצא מנקודת הנחה שהגדלתם את המלאי תזרימית הוצאת את הסכום מעשית עוד לא הכנסתם את הכסף מה שמייצר לכם גירעון תזרימי ולכן רואי חשבון נוהגים לשחק עם שווי המלאי בסוף השנה (מה שאני לא ממליץ בכלל) הפתרון הוא ניהול מלאי קפדני ומדוייק ויותר חשוב מכך אפילו הוא לעבוד עם תקציב קניות מסודר שמתייחס לרווחיות שלכם ולחידוש מלאי בהתאם לצפי מכירות ולא לפי שום אמת מידה אחרת.
- הלוואות פרטיות – הלוואות פרטיות הן הלוואות לכל דבר וברגע שאנחנו מחזירים תשלום לקופה או אפילו מחזירים מידי פעם כספים למישהו שהלווינו ממנו באופן פרטי וזה לא משנה אם זה הלוואה בשוק האפור או מבן משפחה או אפילו הלוואה מחשבון הבנק הפרטי שלנו – צריך לקחת בחשבון שהחזרי ההלוואות לא רשומים בשום מקום ובשום צורה בדוח רווח והפסד, בדיוק כמו סעיף הלוואות מהבנק שציינתי קודם לכן צריך לדעת שהלוואות שממוחזרות מוחזרות למעשה מהרווח שלכם אך יורדות מהתזרים ומכאן עוד מקום לפער בין תזרים המזומנים לרווח במאזן.
- לשלם ולא לקבל חשבוניות – זהו אחד הסעיפים פשוטים וברורים ביותר שבעלי העסקים עדיין מפספסים בו במיוחד בעלי עסקים שלא מנהלים תזרים מזומנים מסודר. לצערי עדיין מדובר בחלק גדול מבעלי העסקים, שלא מתנהלים עם תוכנה לניהול תזרים מזומנים מסודרת כזו שמסתנכרנת עם הבנק ומכאן למעשה אין להם מעקב אחרי תשלומים שהם ביצעו ובעצם לא קיבלו אליהם חשבונית. מה שיקרה הם למעשה נכנסים פעמיים : פעם אחת ייצא כסף מהחשבון ובפעם השנייה הם לא קיבלו חשבונית מכאן שלמעשה הסעיף הזה יחשב להם כרווח ועכשיו הם יאלצו לשלם את המס ולמעשה מהצד השני הם לא קיבלו חשבונית שעליה יכלו להזדכות במס. הפתרון הבסיסי והנכון ביותר הוא לא לשלם בלי לקבל חשבונית מס מראש, והפתרון למקרים שאתם לא יכולים לקבל חשבונית מס מראש, היא לנהל תזרים מזומנים מסודר עם התאמה מול הבנק ומערכת הנהלת חשבונות מסודרת כך ששום חשבונית לא תלך לכם לאיבוד או חס וחלילה לא תתקבל.
- מקדמות מס הכנסה – בדוח של עצמאי לא מופיע הפירוט של מקדמות מס הכנסה מה שיכול להוביל לפער אל מול שורת הרווח ולכן חשוב מאוד לבקש פירוט נפרד מרואה החשבון לגבי המקדמות ששולמו על מנת לדעת בדיוק איפה אתם עומדים כמובן שגם בחברה בעמ רצוי לעקוב כל הזמן על פירוט המקדמות ששולמו במידה ואתם לא מסתכלים על הדוח בספקטרום שנתי אלה אחת לכמה חודשים כדאי לבדוק ולוודא שהם אכן תואמות את הרווח הצפוי שיש לכם כדי שלא תשלמו יותר מדי או פחות מדי שניהם גרועים באותה מידה ומשבשים את התמונה האמיתית של הרווח.
- חוסר הפרדה בין חשבונות בנק פרטיים לעסקים – טעות נפוצה שאני שם לב אליה בעסקים שאינם חברות בע״מ היא עצמאי שעושה שימוש באותו חשבון בנק – פרטי וגם עסקי – מה שגורם לחוסר שליטה וניהול ההוצאות הוא בניהול משק הבית. הפתרון לכך הוא שעצמאי בראש ובראשונה צריך שני חשבונות בנק נפרדים, אחד לעסק ואחד פרטי והוא בכל מקרה צריך לבקר את המשיכות שלו מהחשבון הפרטי או משיכות מהחברה בדיוק כמו שהוא היה מושך משכורת כי שכיר בעל שליטה לפי חוק מישהו שהיה עובד במשכורת במקום אחר הטעות היא ש רוב בעלי העסקים משתמשים בחשבון הבנק שלהם כאילו ומדובר בארנק לא רושמים מסודר את כל ההוצאות ולאחר מכן מחויבים בכרטיס את המנהלים שיחות יהיה יותר תדאגו לעשות הפרדה בין חשבון פרטי חשבון עסקי אחרת בחיים לא תבינו איפה אתם עומדים.
- גבייה – אם העסק שלכם אינו מספק שירות ללקוחות פרטיים או לחלופין ללקוחות שמשלמים מיד, סביר להניח שגם לכם יש בעית גבייה, בין אם קטנה או גדולה. בעיית הגבייה בישראל היא אחת החמורות שיש ועוד יותר גרוע הוא במקרים בהם הוצאתם חשבונית על מנת לקבל את תקבול במקרה שכזה רשויות המס מסתכלות על החשבונית שהפקתם כאילו והכסף כבר נכנס אליכם לחשבון הבנק מגדילות את הרווח שלכם של למעשה בפועל הכסף מעולם לא הגיע לחשבונכם. אתם תידרשו לשלם מס עבור אותה הכנסה על אף שבפועל טרם קיבלתי אותה הפיתרון כמובן הוא להוציא או חשבוניות עסקה פה חשבוניות מס קבלה ולא להוציא חשבוניות מראש בטרם קיבלתם את התשלום כדי להימנע מתשלומי מס מיותרים או מניפוח רווחים בדוחות השנתיים שלכם על כסף שמעולם לא קיבלתם.
אם עדיין נותרו לכם שאלות ואתם צריכים עזרה אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו 052-2659651
לרווח ולרווחה שלכם,
אלעד הדר
