סקירה עסקית כזו יסודית על נושא כזה עוד לא הייתה לי

שוק ההשקעות בישראל מלא עד אפס מקום, כולם רוצים לדעת איפה הכסף הגדול. אבל מכירת איברים פנימיים? זה משהו אחר לגמרי.

מבוא לתחום הלא שגרתי

שוק העסקים בישראל מלא עד אפס מקום. אבל מכירת איברים פנימיים? זה משהו אחר לגמרי. זה לא עוד סמינר משעמם, אלא חשיבה מחוץ לקופסה, ובאופן קיצוני.

אנחנו עומדים לצלול לתחום שהוא, ובואו נודה באמת, רגיש וכמעט בלתי נתפס במציאות. לפני שאתה מתחיל לחפש במגירות רעיונות לסטארט-אפ, חשוב להדגיש: כל מה שנאמר כאן הוא בדיחה. זו סקירה הומוריסטית בלבד של רעיונות תיאורטיים לחלוטין. אף אחד לא צריך לקחת את זה ברצינות, וממש לא לנסות ליישם. מניסיוני, יש דברים שעדיף שיישארו בגדר פנטזיה פרועה.

אז למה בכל זאת אנחנו כאן? זו תהיה הזדמנות לבדוק גבולות של חשיבה עסקית, גם כשהן נוגעות לנושאים "אפורים" ובלתי חוקיים בעליל. נלמד איך לנתח 'עסק' דמיוני, עם כל היתרונות והחסרונות ההיפותטיים שלו. כי כשאתה מבין איך לחשוב על ה"בלתי אפשרי", אתה מבין טוב יותר את ה"אפשרי".

רוב המאמרים נותנים עצות פרקטיות. אנחנו ננתח סיטואציה שאי אפשר ליישם.
רוב המאמרים עוסקים בעסקים לגיטימיים. אנחנו נדבר על משהו שונה לגמרי.

אני אומר לך, זה יהיה מסע משעשע, ואולי גם קצת מטריד, אבל בעיקר, שיעור בחשיבה יצירתית (מאוד).

"אני אגיד לך את האמת שלמכור איברים פנימיים קצת יותר קל כי אתה לא צריך להתאים מידות או צבעים, מה שבדרך כלל יש אם זה איברים חיצוניים, ופה זה ממש פותר."
(ציטוט של היפותטיקן, נשאר בדיוק כמו שהיה)

לוגיסטיקה ואתגרי התאמה דמיוניים

כשבוחנים את הרעיון, עולה נקודה מעניינת שנוגעת ללוגיסטיקה לכאורה של מכירת איברים פנימיים. היתרון המרכזי? אין צורך להתעסק בהתאמת מידות או צבעים. בניגוד ל"איברים חיצוניים", בגדים, אקססוריז, כאן העניין פשוט בהרבה. מהבחינה הזו, לכאורה, זה פותר חלק ניכר מהמורכבות של ניהול מלאי והתאמה אישית ללקוח. זה נדמה כמעין "one size fits all" שמפשט את התהליך. נשמע קל. אבל בפועל? זה סיפור אחר לגמרי.

האתגר האמיתי מתחיל כשנכנסים לממד האנושי. אחת הנקודות העדינות ביותר היא הדעה הקדומה הקיימת והפחד מ"מוסר כליות". אנשים חוששים, ובצדק, שהעברת איבר פנימי תחבר אותם במובן מסוים לאדם אחר. זה לא רק עניין פיזיולוגי. זה הרבה יותר עמוק. הפחד מקבל החלטה שגויה, מהשפעות על נפש התורם או המקבל, הוא ממשי, גם אם מדובר בתרחיש דמיוני. מי לא מכיר את החששות האלה? הן טבעיות. הנה מה שלפעמים שומעים:

• לא רוצים להרגיש קשר
• כן חוששים מ"מוסר כליות"
• לא רוצים להעביר "אופי"

אבל הבעיה הגדולה ביותר, זו שבאמת עלולה לטרפד כל ניסיון לבצע מכירת איברים פנימיים יעילה, היא התחרטות התורם. דמיינו את זה: כל התהליך מוכן, ואז ברגע האחרון, התורם מתחרט. זה קורה. במקרים כאלה, אם התורם מתנגד, קשה מאוד, ואף כמעט בלתי אפשרי, להשלים את ה"עבודה" בצורה טובה. כל המאמץ יורד לטמיון. זה ממש עסק עדין שדורש ידע ומומחיות ב"שכנוע" וטיפול בנושא, ולא סתם עוד מכירה.

התנהלות מול רשויות האכיפה (בבדיחות דעת)

האמת? רשויות האכיפה הן עם רציני. הן לא ממש מבינות את הפוטנציאל העסקי האדיר שיש בתחום מסוים, ומעדיפות "להציק". כאילו, מה הבעיה שלהן עם מכירת איברים פנימיים באופן חופשי? לא ברור לי.

נראה שמשהו בהיררכיית הצרכים שלהן פשוט לא תופס. במקום להכיר בביקוש ההולך וגובר לפתרונות מהירים, הן עסוקות במרדף אחרי 'פושעים'. הן כנראה לא מבינות שיש פה שוק. שוק גדול.

• לא מבינות את הצורך
• כן מתעקשות על חוקים ישנים
• לא רואות את התמונה הכלכלית הרחבה

אתה יודע, הציק להן שמישהי אחת ניסתה למכור רגל (משלה, לא של מישהו אחר, בשביל ההגינות) באיביי. הן פשוט עצרו את זה. כל העולם השתנה, אבל גישת האכיפה? נשארה בדיוק כמו שהייתה.

איפה שמומחי שיווק וכלכלנים רואים הזדמנות, רשויות האכיפה רואות עבירה.
זה פשוט עצוב.

"הן לא אוהבות קצירת איברים. אני לא יודע למה."
(ציטוט של המקור, נשאר בדיוק כמו שהיה)

אבל בוא נירגע רגע. כל מה שצוין עד כה לגבי מכירת איברים פנימיים הוא כמובן בגדר בדיחה גמורה. במציאות, סחר באיברים הוא פשע חמור ביותר, שגורר עונשים כבדים ופוגע באופן בלתי הפיך בחיי אדם, של הקורבנות ושל העבריינים. זו עבירה פלילית בינלאומית ומוסרית כאחד, ואין לראות בהשום אופן "פוטנציאל עסקי". תבינו את זה.

על שיווק שותפים וארגוני פשע (באופן דמיוני)

כשמדברים על שיווק שותפים, עולה בראש בדרך כלל שיתופי פעולה עם בלוגרים או רשתות שיווק מוכרות. אבל אם נצא לרגע מגבולות המציאות, ונפליג לדמיון פרוע, אפשר לדמיין מודלים עסקיים קצת פחות קונבנציונליים.

ברמה ההומוריסטית בלבד, נניח שהייתה לנו אופציה לשלב שיתופי פעולה "יצירתיים" עם ארגוני פשע. אתה מבין, לא ארגונים שמקימים קמפיינים בגוגל או בפייסבוק, אלא כאלה שמדברים בשפה קצת שונה. הרעיון הוא פשוט, הם "ממליצים" על שירותים מסוימים, ואתה מקבל את הלידים. קלאסי, לא?

נניח שהם מפנים אליך לקוחות פוטנציאליים ל"מכירת איברים פנימיים". הסיבה? כחלק מ"הלוואה" דמיונית שהוצעה, או כפיצוי על אי יכולת לעמוד בתשלומים. לרוב העולם זה נשמע מטורף. זה גם מטורף! אבל בעולם הפיקטיבי שלנו, זהו פתרון "אלגנטי" לדחיפה עסקית.

כל זה, תזכור, נמצא בתחום ההומור הטהור והדמיון הפרוע ביותר. כאן זה קריטי להדגיש: אין שום דרך ליישם או לבצע דבר כזה במציאות. זה לא חוקי. זה לא מוסרי. וזה, למען השם, פשוט לא עובד ככה. אז בואו לא ננסה את זה בבית, או בשום מקום אחר. באמת.

האמת, שלמכור איברים פנימיים קצת יותר קל כי אתה לא צריך להתאים מידות או צבעים, מה שבדרך כלל יש אם זה איברים חיצוניים, ופה זה ממש פותר. (ציטוט של [שם], נשאר בדיוק כמו שהיה)

טיפים ל'יזם' בתחום הלא חוקי (בצחוק)

אם אתם "יזמים" עם מעוף ויצירתיות, אולי אתם חושבים על שווקים לא קונבנציונליים. אבל היי, הכל בהומור, כן? ברור שאני לא ממליץ על אף אחד מהרעיונות כאן. המטרה היא להבין איך אפילו בתחומים הכי פרועים, עקרונות עסקיים מסוימים נשארים תקפים.

בכל "עסקה" שמעורב בה "צד שלישי" אנושי, ועל אחת כמה וכמה ב"מכירת איברים פנימיים", החשיבות של "מוציא לפועל" מקצועי היא קריטית. לא סתם מישהו. מישהו שמבין מה הוא עושה.

• לא חובבן שמגמגם.
• כן מומחה עם ניסיון.

הסיבה פשוטה: פאשלות עולות ביוקר. כשאנחנו מדברים על עבודה מורכבת שדורשת דיוק, חשוב לבחור את האדם הנכון. יש דברים שאתה לא רוצה ללמוד תוך כדי תנועה.

אלמנט קריטי נוסף הוא ה"תורם" עצמו.
רוב היועצים יגידו לכם להתמקד בלקוח.
אני אומר לכם, תתמקדו ב"ספקים".
אם ה"ספק" הפוטנציאלי מתחרט באמצע, וזה קורה, ה"סחורה" שלכם פשוט לא תגיע. תחשבו על זה רגע. הקושי להוציא את זה "שלם" כשהצד השני מתנגד. מניסיוני, זה מתכון לאסון.

נקודה אחרונה וכנראה הכי חשובה, כל זה, ללא יוצא מן הכלל, הוא הומור בלבד. בדיחה. פשוט אל תחשבו אפילו בכיוון של לממש משהו כזה. לעסוק ב"מכירת איברים פנימיים" זה לא חוקי, לא מוסרי ומסוכן בטירוף. יש מספיק דרכים חוקיות ויצירתיות לעשות כסף. תשתמשו במוח שלכם לדברים טובים יותר. ורשויות האכיפה, אגב, ממש לא מפרגנות בתחום, ובצדק. אף פעם לא מפרגנות.

סיכום וקריאה לפעולה

אם הגעתם עד לכאן, אתם בטח כבר מבינים את הפאנץ' האמיתי. כל הדיון המעמיק שהיה פה, על כל היבטיו העסקיים, השיווקיים והאתגרים הלוגיסטיים, הוא כמובן בגדר הומור שחור גרידא. חשוב לי להדגיש זאת בצורה הברורה ביותר, כדי שלא יהיה שום ספק.

אני אומר לכם: אל תטעו לרגע. בשום פנים ואופן אין לראות באמור לעיל המלצה כלשהי, רצינית ככל שתהיה, לפתוח עסק של מכירת איברים פנימיים או כל עסק אחר הנמצא מחוץ לגבולות החוק והמוסר. מדובר בפעילות פלילית, מסוכנת ובעלת השלכות חמורות, הן משפטיות והן אתיות. זה פשוט לא משתלם.

האמת, אני מקווה שהצלחתם לצחוק קצת, או לפחות להרים גבה. המטרה היתה לחדד נקודות מסוימות על ידי קריקטורה קיצונית של עולם העסקים והקשיים שבו, גם בתחומים המפוקפקים ביותר. קחו את זה בקלות, עם חיוך. עזבו את הכל בצד, ותתמקדו בעסקים לגיטימיים שישמרו עליכם ועל אחרים מצרות.