שוק העבודה בישראל רווי בבוגרי מדעי המחשב. אבל הצלחה במציאת עבודה בגיל 27, במיוחד אחרי תואר, זה סיפור אחר לגמרי. זה לא רק קורות חיים, כאן מדברים על גישה, ובעיקר על עשייה.
הכל עניין של גישה
שוק העבודה בישראל מלא עד אפס מקום. אבל הצלחה במציאת עבודה? זה משהו אחר לגמרי. במקום עוד קורות חיים שנשלחים לשווא, כאן מדברים על גישה שמשנה את הכל.
רוב האנשים שולחים קורות חיים וממתינים. אולי חמש, עשר או חמישה עשר ביום. ואז מתאכזבים.
זה לא מספיק.
"אני לא מכיר את המונחים האלה (לוותר, להגיד לא הלך לי, שלחתי, דחו אותי, אני מחכה). אני מכיר לקום בבוקר עם סכין בין השיניים ולצוד את הטרף שלי ולראות איך אני הולך להביא את האוכל הביתה למשפחה שלי. ואם אתה תהיה בגישה הזאת, מבטיח לך שהשבוע אתה מוצא עבודה."
(ציטוט של [הדובר], נשאר בדיוק כמו שהיה)
זו גישה אחרת.
זו גישה של מי שמסרב לוותר. זו ההבנה שאם זורקים אותך מהדלת, תיכנס מהחלון. זה לנהל את חיפוש העבודה שלך כמו עסק, לא כמו משימה. יצאת למלחמה.
איך זה עובד בפועל?
פשוט מאוד.
- לא רק שולחים קורות חיים למודעות, פונים יזומות לחברות שמעניינות אותך, גם אם לא פרסמו משרה.
- לא מסתפקים במייל, מגיעים פיזית, דופקים בדלת, מבקשים לדבר.
- לא אומרים "אני מחפש עבודה", מציעים פתרון, מבהירים מה אתה מביא לשולחן, גם אם זה אומר להתחיל משכר בסיסי בשביל צבירת ניסיון.
האמת, זה תקף לכל תחום, בין אם אתה מפתח מדעי המחשב שמחפש את המשרה הראשונה, או חשמלאי עצמאי שמחפש את הלקוח הבא. בסוף, הכל תלוי בכמה אתה דוחף, כמה אתה נחוש להשיג את מה שאתה רוצה. זה מי שאתה ומה שאתה מוכן לעשות. גישה אקטיבית, חיובית ונחושה היא המפתח להצלחה במציאת עבודה, בכל גיל ובכל מצב.
לפרוץ דרך הדלת, או מהחלון
שוק העבודה מלא עד אפס מקום, במיוחד בתחום ההייטק. אתה מגיע עם תואר במדעי המחשב, אבל מוצא את עצמך מול קיר. לא מוצאים עבודה? זה לא סיבה לוותר.
האמת, זה לא עניין של מה למדת, או כמה קורות חיים שלחת. זאת גישה. קורות חיים הם רק כרטיס ביקור.
מה הוא כן:
- כן – לפנות יזמות לחברות שמעניינות אותך.
- כן – לדפוק על דלתות, גם פיזית.
- כן – להציע פתרונות, לא רק לבקש עבודה.
רוב האנשים שולחים קורות חיים ומחכים.
אתה? אתה צריך לצוד.
כמה קורות חיים אתה שולח ביום? חמש? עשר? חזק יותר. האם אתה פונה רק למודעות פתוחות? זאת טעות. חברות רבות לא מפרסמות כל משרה. חפש חברות, נתח פערים, צור קשר עם מנהלים רלוונטיים ישירות. תציג מה אתה מביא לשולחן, גם אם אין משרה פתוחה כרגע. הצלחה במציאת עבודה, במיוחד בישראל, דורשת יצירתיות.
"אם זורקים אותך מהדלת, תיכנס מהחלון. זאת אומרת, כמה קורות חיים אתה שולח ביום? חמש, 10, 15? האם אתה פונה רק למי שכבר… כרגע פרסם שהוא מחפש עובדים או אתה פונה בעצמך גם לחברות כאלה שאתה היית מתעניין לעבוד בהם?"
זה אומר גם להתייצב בפתח המשרד.
לשבת שם.
להגיד: "אני רוצה להוכיח את עצמי".
להיות מוכן להתחיל משכר נמוך, העיקר לצבור ניסיון. כי ניסיון, בסוף, הוא זה שפותח את הדלתות הבאות. זה לא רק לשכירים אגב, זה תקף גם לעצמאיים שרוצים לחדור לשוק.
מעבר לשליחת קורות חיים
שוק העבודה מלא עד להתפקע. כולם שולחים קורות חיים.
אבל אתה? אתה שונה.
העניין הוא לא רק לשלוח, אלא איך אתה שולח ובאיזו גישה. שאלת את עצמך כמה קורות חיים אתה שולח ביום? חמש? עשר? כשמדברים על הצלחה במציאת עבודה, הגישה עושה את כל ההבדל.
רוב האנשים שולחים מיילים.
אתה דופק בדלתות.
למה חשוב לגשת פיזית? כי ברגע שאתה מופיע מול המעסיק הפוטנציאלי, אתה כבר עובר את רוב המתחרים. אתה מציג נוכחות, נחישות ורצינות. אין כמו רושם ראשוני ממשי. זה אומר שאתה לא מוותר בקלות, שאתה "צד את הטרף שלך".
אני אומר לך,
אם זורקים אותך מהדלת, תיכנס מהחלון.
(ציטוט של הדמות, נשאר בדיוק כמו שהיה)
איך מייצרים רושם ראשוני חזק? הצג את עצמך כמישהו שמוכן לעשות הכל. נכון, זה אומר אולי להתחיל משכר נמוך יותר, או לקבל תפקיד שאינו תפור בול לכישוריך, אבל הוא צובר לך ניסיון. זה בדיוק המפתח. תראה שאתה בא עם מוטיבציה אמיתית להוכיח את עצמך, שאתה שם כדי ללמוד ולתרום, ולא רק כדי לקבל משכורת.
אתה לא מוותר.
אתה לא מחכה שיבואו אליך.
זה לא משנה אם אתה שכיר או עצמאי, הגישה זהה. נהג כמו מי שיודע למה הוא פה. כשאתה בא למעסיק, תגיד: "אני פה כדי להוכיח את עצמי. אני אשמח לחכות." זו הצהרת כוונות שמעט מאוד אנשים מעזים להגיד.
אם אתה בגישה הזאת, אני מבטיח לך שתמצא משהו השבוע.
מוטיבציה ונחישות
שוק העבודה היום אמנם תחרותי, אבל "לא מצאתי עבודה" זאת לא סיבה לוותר. האמת? רוב האנשים מפסיקים לנסות אחרי דחייה או שתיים. בשבילם, זה גזר דין.
אבל בשבילך? זה רק איתות.
הגישה משנה הכל. אם אתה רואה את עצמך כקורבן של המערכת, אתה תישאר שם. הגיע הזמן להצטייד בסכין בין השיניים, כמו שאומרים, ולצאת לציד.
מה זה אומר בפועל?
- לא לוותר על אף הזדמנות: זרקו מהדלת? כנס מהחלון. אין תירוצים.
- להגביר את קצב הפעילות: לא מספיק לשלוח קורות חיים ודי. כמה שלחת ביום? חמש? עשר? עשרים?
- לחשוב מחוץ לקופסה: פונים רק למודעות פתוחות? נסה לפנות יזומות לחברות שמעניינות אותך, גם אם הן לא פרסמו משרה. לך פיזית, דפוק בדלת. תתעניין.
- להיות גמיש: מוכן להתחיל משכר נמוך יותר כדי לצבור ניסיון? להוכיח את עצמך בכל דרך? רק ככה מייצרים הצלחה במציאת עבודה.
המפתח הוא להתמדה בלתי מתפשרת. בסוף זה עניין של מנטליות. אתה יכול לשבת ולרטון, "שלחתי, דחו אותי, לא הלך לי". או שאתה יכול להיות זה שקם בבוקר ועושה הכל כדי להביא אוכל הביתה. זו לא רק עבודה בשבילך, זו הדרך שלך לדאוג למשפחה ולעתיד שלך.
כל תקף לגבי עצמאי ולגבי שכיר אותו דבר כי באותה קלות יכלתי להגיד לכם את זה על אינסטלטור או חשמלאי. בסוף זה עניין של גישה. זה מי אתם ומה אתם וכמה אתם דוחפים. (ציטוט של המומחה, נשאר בדיוק כמו שהיה)
זו גישה שלא מכירה בכישלון, רק בלמידה ובשיפור. ועם גישה כזו, אני מבטיח לך שתראה תוצאות השבוע.
לקבל כל עבודה, לצבור ניסיון
שוק העבודה בישראל, בפרט בתחומי ההייטק, רווי תחרות. בוגר מדעי המחשב בן 27 שמתקשה למצוא עבודה, זה סיפור שפוגשים לא מעט. מה עושים במצב כזה? הגישה היא הכל. תכלס, אף אחד לא נולד עם ניסיון.
האמת, כדי להגיע אל הצלחה במציאת עבודה, צריך קודם כל לשנות דיסקט. זה לא הזמן לפסול משרות בגלל שכר התחלתי נמוך או תפקיד פחות זוהר ממה שדמיינת. המטרה? לצבור ניסיון. כמה שיותר, כמה שיותר מהר. תחשוב על זה כעל השקעה לטווח ארוך.
"אם זורקים אותך מהדלת, תיכנס מהחלון… אני מכיר לקום בבוקר עם סכין בין השיניים ולצוד את הטרף שלי ולראות איך אני הולך להביא את האוכל הביתה למשפחה שלי. ואם אתה תהיה בגישה הזאת, מבטיח לך שהשבוע אתה מוצא עבודה."
(ציטוט של המומחה, נשאר בדיוק כמו שהיה)
והגישה הזו, היא נכונה לשכירים ולעצמאיים כאחד.
- כן – מוכנות להתחיל מכל שכר.
- כן – רצון לצבור רזומה.
- לא – להתעקש על משרת חלומות בהתחלה.
- לא – לוותר אחרי כמה סירובים.
הניסיון התעסוקתי, גם אם הוא בתפקיד שפחות מתאים להכשרתך, הוא קריטי. הוא בונה לך "סיפור", הוא מוכיח שאתה יודע לעבוד, לתרום, להתחייב. כשאתה ניגש למשרה אחרת, כבר יש לך מה להציג. זו לא רק תיאוריה. זה עובד.
סיכום
שוק העבודה בישראל רווי בכישרונות. אבל גם כשלמדת מדעי המחשב ונראה שהדלתות סגורות, יש דרך אחרת. היא לא קשורה לחיפוש עבודה, היא קשורה לגישה.
אז מה עושים כשלא מוצאים עבודה, במיוחד אחרי לימודים אקדמיים?
- לא מתייאשים.
- כן משנים גישה.
- לא מחכים שיבואו.
- כן הולכים בשביל זה.
אף אחד לא מבטיח לך את המשרה המושלמת על מגש של כסף. האמת, אף אחד לא מבטיח כלום. מניסיוני, מי שמצליח במציאת עבודה הוא זה שלא נכנע בקלות. הוא זה שמתייחס לזה כמו ציד. כמו מסע.
זה לא משנה אם אתה שכיר או עצמאי, הגישה היא אותו דבר. כמה קורות חיים שלחת היום? לא חמש ולא עשר. עשרות. מאות. האם פנית רק למודעות פתוחות או גם לחברות שמעניינות אותך באופן יזום? פנייה ישירה עושה פלאים.
אני מכיר לקום בבוקר עם סכין בין השיניים ולצוד את הטרף שלי ולראות איך אני הולך להביא את האוכל הביתה למשפחה שלי. ואם אתה תהיה בגישה הזאת, מבטיח לך שהשבוע אתה מוצא עבודה.
(ציטוט של [השם], נשאר בדיוק כמו שהיה)
אם אתה רוצה למצוא תירוצים למה לא הלך, למה דחו אותך, למה זה קשה, יש המון. אם אתה רוצה הצלחה במציאת עבודה, ומוכן לשלם את המחיר בנחישות, ביוזמה ובפעולה יומיומית, אז הגישה הזו היא בדיוק מה שאתה צריך.
שאלות נפוצות
מדוע גישה נכונה כה חשובה במציאת עבודה?
האם אני צריך לשלוח קורות חיים רק למודעות עבודה פתוחות?
כמה קורות חיים כדאי לי לשלוח ביום?
האם כדאי לגשת לחברות פיזית?
האם תנאי שכר ראשוניים חשובים פחות מניסיון התחלתי?
