בימים אלו נשמעת גם בישראל זעקתם של "מפוטרי המיתון העולמי". העובדות הקשות, הנתונים והמספרים מופיעים בכל העיתונים, בכל מהדורות החדשות ובעיקר על גבי דפי האינטרנט.
נניח שבעלך או אשתך פוטרו מעבודתם וכעת כל עול ההכנסה נופל, במקרה הטוב, על בן הזוג השני, ובמקרה הגרוע יותר – אין הכנסה כי בן הזוג השני אינו עובד, איך שורדים עכשיו? העמידה מול המשפחה והילדים עם מציאות אחרת, ההתמודדות עם הדברים הקטנים של היומיום הופכים לעול מחושב והשגרה הופכת ללא מוכרת ובטוחה.
תמיכתו של בן הזוג חשובה והכרחית לאין ערוך. נניח והבעל פוטר מעבודתו, אחרי וותק של 10 שנים, אמנם כשכיר של החברה אולם בעל מעמד בארגון אשר סיפק למשפחה רמת חיים גבוהה, רכב צמוד, טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.
התמיכה הראשונית והחשובה ביותר עבור אדם שעבר תהליך שנע בין לא נעים לטראומתי היא ראשית כל תמיכה מוראלית, להלן מספר כללי יסוד שיעזרו למפוטר להתחזק מוראלית ולא לשקוע ביגון או אפטיה:
להתנתק מהמדיה ומחדשות "מאיימות" כמו: "כמה המצב גרוע", "כמה הולך להיות יותר גרוע", "כמה מובטלים הצטרפו ללשכת התעסוקה בחודשים האחרונים וכמה אין עבודה במשק", ולמעשה באיזה מצב כל כך לא טוב אנחנו חיים.
מומלץ להימנע מקריאת עיתונים (למעט ממדור דרושים), ולא לצפות באופן תדיר במהדורות החדשות היומיות זה יכול להוריד את מצב הרוח עוד יותר לשפל. אחרי תקופה מסוימת החיים יראו שפויים יותר ופחות מאיימים והמורל יחל לעלות בחזרה.
עזרה מאסיבית בחיפוש עבודה תהיה מבורכת, דרך שליחת קורות חיים במייל ובפקס לכל מודעת דרושים רלוונטית (אפילו חלקית) בעיתונות ובאינטרנט וכמובן הפעלת קשרים אישיים עם משפחה, חברים מההווה ומהעבר, מכרים וחברים לעבודה שיכולים ולו במעט לסייע בהפצת קורות החיים האלה, שיתכן ויגיעו במהרה לידיים הנכונות. לפעמים העבודות הטובות ביותר הן אלו שעדיין לא פורסמו וניתן להגיע אליהם רק באמצעות קשרים.
פתרון פשוט ויעיל הוא לא לשהות בבית, בין ארבעה קירות, כל היום. לצאת לפחות שלוש פעמים ביום לסיור רגלי בשכונה, או להליכה קלילה בפארק קרוב, לנשום אוויר צח ומה שנקרא "לנקות את הראש ולחשוב בצלילות" עד שמרגישים קצת יותר טוב ממקודם. גם אם תנאי מזג האוויר לא אופטימאליים עבור פעילות חוץ שכזאת ועדיף יהיה להישאר מול התנור או בתוך הבית הממוזג – מומלץ מאד להתלבש בהתאם ולצאת לסיבוב רגלי קצר, אפילו סביב הבניין, העיקר לא להישאר בבית 24 שעות.
כמובן שחלק בלתי נפרד מהיציאה מהבית היא הליכה לכמה שיותר ראיונות עבודה, פועל יוצא של שליחת קורות חיים בתפוצה רחבה.
זמן "בין עבודות", יכול להיות זמן מנוצל לביצוע פעילויות משותפות אותן חלמתם לעשות יחד, אבל היו בגדר של "רק אחרי שנצא לפנסיה", והכוונה כאן אינה לטיול חובק יבשות סביב העולם או למסע שופינג מחוף לחוף בארצות הברית. אם חלמתם לטייל בבוקר יחד בשווקים השופעים בארצנו הקטנטונת, להסתובב, לטעום, להריח ולא פחות חשוב לקנות בזול – זה הזמן. אם רציתם ללכת להצגה יומית מוזלת, אבל אף פעם לא היה זמן וכוח, ניתן לעשות זאת במחיר מינימאלי שמוצע בבתי קולנוע רבים בהצגות בוקר בימי חול. אם חלמתם לבשל יחד למשפחה ואף פעם לא היה לכם די זמן לעשות זאת ביחד – תוכלו לקום בבוקר ולהחליט ששניכם שפים ליום אחד – פעילויות משותפות אלו יכולות לקרב ביניכם ולהעלות את רמת ההסכמה המשותפת ביניכם על כל נושא שבעולם בקלות רבה יותר, וגם אם אין את הכוח והאנרגיה לעשות את הפעילויות הללו יחד, דעו כי זה ישיב לכם כוחות מחודשים בחזרה.
דבר נוסף, חשוב לא פחות, הוא התקשורת הבינאישית. מאד חשוב לתמוך בבן הזוג או בבת הזוג שפוטרו מעבודתם ולהראות להם שהם לא לבד, שיש שם אוזן קשבת, לדבר איתם, לדובב, לתקשר בפתיחות על הקשיים, הפחדים, התסכול – ולהיות שם באמת "עזר שכנגד", קשובים ובעיקר מבינים. עוינות והאשמות הדדיות במצב יובילו בדיוק למצב ההפוך – לאכזבה, לטינה, לנתק ובעיקר לשברון לב. חשוב לתת תגובות הולמות לתקשורות של בן הזוג המפוטר, גם אם הוא או היא "מוציאים את העצבים" על האדם הלא נכון, זה פשוט בגלל שאתם קרובים וחשובים להם, זה לא היה קורה להם עם חברים או עם בני משפחה מורחבת.
אפשר להעלות יחד רעיונות לשיפור המצב הכלכלי והמוראלי גם יחד, לערוך רשימת תקציב וחסכון, לעבור על המספרים בבנק ולראות מה ניתן לעשות בנדון (לפתוח קופת חסכון שתשמש לעזר בימים הללו, לבטל הוראות קבע של מנוי לעיתון או לתיאטרון וכדומה), ובעצם הפתרון יהיה תקשורת טובה, עם הרבה פתיחות והדדיות כלפי בן או בת הזוג, העלאת רעיונות ופתרונות פרקטיים ודחיפה קדימה לעבר יציבות ובטחון כלכלי.
לסיכום, הרעיון המרכזי הוא להתחיל לתכנן את החיים בצורה כזאת שתוכל להפוך אתכם לפחות מתוסכלים ויותר מאושרים לנוכח המצב. הפתרון בטוח לא יגיע מלהטביע את עצמכם במיטה, בשינה, בבהייה בטלוויזיה או סתם בשיטוט באינטרנט – אלא להוציא את עצמכם מהמצב בכל דרך אפשרית שתגרום לכם לנחת ולא למורת רוח. הפכו להיות אחראיים ואקטיביים על מה שקורה לכם ולא להתנחם בכך ש"זה המצב" ו"ככה אצל כולם" ולחכות בפסיביות עד שמשהו יקרה מעצמו, כי דברים לא קורים מעצמם. עשו דברים שעושים לכם טוב, תקשרו כמה שיותר, והתקרבו לאנשים שאתם אוהבים באמת ואוהבים אתכם. חייכו אל החיים והם בסופו של דבר יהיו חייבים לחייך אליכם בחזרה.
בהצלחה,
אלעד הדר, מנכ"ל
Success יעוץ עסקי
המאמר מבוסס על טכנולוגית הניהול של ל. רון האברד.
