האם שכיר בעל שליטה יכול להוציא את עצמו לחלת

רבים תוהים האם בעל שליטה חל"ת הוא מונח ריאלי בישראל, וכיצד הוא משפיע על זכויותיו לקבלת פיצויים מהמדינה. שאלה זו, העולה תכופות בקרב בעלי עסקים, דורשת בחינה מעמיקה של הסוגיה וההתייחסות המשפטית אליה.

מיהו בעל שליטה ומה מעמדו החוקי?

המונח "בעל שליטה" בחברות בישראל נושא משמעויות רחבות, הן מבחינה משפטית והן מבחינה עסקית. על-פי חוק החברות, התשנ"ט-1999, אדם נחשב לבעל שליטה אם הוא מחזיק במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחרים, בלמעלה ממחצית מכוח ההצבעה באסיפה הכללית של החברה, או בלמעלה ממחצית הזכות למינוי דירקטורים או למנכ"ל החברה. הגדרה זו מעניקה לו את הכוח לקבל הכרעות מהותיות המשפיעות על מהלכי החברה ועל תפקודה השוטף.

חשוב להבחין בין בעל מניות לבין בעל שליטה פעיל. בעל מניות הוא כל מי שמחזיק במניות החברה, ללא קשר לאחוזי ההחזקה או מידת השפעתו על החברה. גם בעל מניה אחת נחשב לבעל מניות. לעומת זאת, בעל שליטה, כאמור, הוא בעל כוח השפעה משמעותי, ולעיתים קרובות הוא גם זה המנהל את העסק בפועל או משמש בתפקיד מפתח אחר בחברה. ההבחנה הזו קריטית, למשל, בהקשר של בעל שליטה חל"ת, שכן המדינה מניחה כי גם אם הוא רשמית "שכיר" בחברה שבשליטתו, קיימת סבירות גבוהה שהוא ממשיך בפועל להפעיל את העסק גם בתקופת חל"ת.

רמת השליטה בפועל בעסק נקבעת לא רק על פי החזקת המניות הפורמלית, אלא גם על פי מכלול נסיבות. בית המשפט או רשויות המס בוחנים לעיתים קרובות את מהות היחסים: האם אותו אדם מנהל את החברה? האם הוא מקבל את ההחלטות העסקיות המרכזיות? האם הוא מהווה את "הרוח החיה" מאחורי הפעילות העסקית? לעיתים, גם בעל מניות שאינו עונה להגדרה הפורמלית של בעל שליטה בחוק החברות, יכול להיחשב ככזה בפועל, אם השפעתו על העסק היא מהותית ודומיננטית. ההתייחסות למעמדו של בעל שליטה בהקשרים שונים, ודאי כשמדובר בדרישה לקבלת תשלומים מהמדינה, לוקחת בחשבון את מכלול הגורמים הללו.

הגדרת חל"ת וזכאות לדמי אבטלה

חופשה ללא תשלום, המכונה בקיצור חל"ת, היא מצב שבו יחסי עובד-מעסיק ממשיכים להתקיים, אך באופן זמני, המעסיק פוטר מהתשלום עבור עבודת העובד, והעובד אינו מקבל שכר. מטרתה המקורית של החל"ת היא לאפשר לעובדים הפסקה מוסכמת מתשלום, מסיבות שונות כמו לימודים, טיול ארוך, או גידול ילדים, תוך שמירה על מקום העבודה. בשנה האחרונה, בעיקר בתקופת משבר הקורונה, הפכה החל"ת לכלי מרכזי שנועד לסייע למעסיקים להתמודד עם ירידה בפעילות, זאת מבלי לפטר עובדים, ולאפשר לעובדים המובטלים באופן זמני לקבל דמי אבטלה מהמדינה.

הזכאות לדמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי בעת יציאה לחל"ת מותנית במספר תנאי סף. התנאים כוללים בין היתר תקופת אכשרה מסוימת, כלומר מספר חודשי עבודה שבהם שולמו דמי ביטוח לאומי לפני היציאה לחל"ת, ומילוי טופס 1500 (הודעה על הפסקת עבודה). כאשר עובד שכיר יוצא לחל"ת, ולאחר שחלפו 30 ימים, הוא רשאי להגיש בקשה לדמי אבטלה, בתנאי שהמעסיק דיווח לביטוח לאומי על יציאתו לחל"ת.

עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים בזכויות בין עובד שכיר "רגיל" לבין בעל שליטה בחברה. המדינה, ובפרט המוסד לביטוח לאומי, רואה את היציאה של בעל שליטה חל"ת באופן שונה. במרבית המקרים, לא יוכר בעל שליטה כזכאי לדמי אבטלה בעת חל"ת, מתוך עמדה כי הוא ממשיך לשלוט בעסק, וכי ההכרזה על חל"ת אינה משקפת הפסקת עבודה אמיתית. התפיסה היא שבעל השליטה תמיד יכול להמשיך להניע את גלגלי העסק, גם אם בפחות אינטנסיביות, ולכן הוא אינו נכנס להגדרת המובטל הזכאי לתגמולים מהמדינה. למעשה, לא נמצא פתרון הולם בסוגיות הספציפיות של בעלי שליטה המבקשים לצאת לחל"ת או לקבל פיצויי אבטלה.

מדוע בעל שליטה אינו זכאי לחל"ת?

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב בעלי עסקים קטנים ובינוניים, ובפרט בקרב בעלי שליטה שהם גם שכירים בחברתם, נוגעת לזכאותם לדמי אבטלה במסגרת חופשה ללא תשלום (חל"ת). התשובה המהירה והחד משמעית במרבית המקרים היא שלילית, וההיגיון מאחורי החלטה זו של המדינה טמון במספר שיקולים מהותיים.

המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מתקשה להכיר במצב שבו בעל שליטה – אדם הנחשב למוביל הפעילות העסקית – יוצא לחל"ת וכי אינו פעיל בעסק כלל. קיים חשש מובנה כי גם אם בעל שליטה יצהיר על יציאה לחל"ת, הוא עדיין ימשיך בפועל להפעיל את העסק ולדאוג לשרידותו, ולו ברקע. קשה למדינה לאכוף "חוסר פעילות" מוחלט במצב כזה, מה שעלול לפתוח פתח לניצול המערכת ולתשלום דמי אבטלה למי שלמעשה ממשיך להתפרנס, גם אם באופן עקיף או חלקי, מעסקו. זוהי ההנחה הבסיסית המנחה את המדיניות בעניין בעל שליטה חל"ת. כפי שנאמר על ידי גורמים רשמיים, המדינה אינה "מאמינה" שבעל שליטה אכן לא יעבוד כלל וינתק מגע וכי בסופו של דבר הוא ימשיך לפעול למען העסק.

מעבר לכך, מודל הפיצוי באמצעות דמי אבטלה מיועד במקור לעובדים שכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת על ידי מעסיק שאינו קשור אליהם. במקרה של בעל שליטה שהוא גם שכיר, קיים ניגוד אינטרסים מובנה. למעשה, הוא גם זה שמחליט על צמצום הפעילות או על יציאתו לחל"ת, וגם זה שאמור לקבל פיצויים מהמדינה. מצב זה יוצר תמונה מורכבת שבה קשה להפריד בין תפקידיו השונים ולקבוע זכאות הוגנת. עד כה, לא נמצא מתווה ספציפי או פתרון הולם שיאפשר לבעלי שליטה לקבל פיצוי על תקופת חל"ת מבלי לפגוע בעקרונות הבסיסיים של המערכת הסוציאלית. חוסר המודל הזה מתבטא בכך שהמדינה אינה מזהה תרחיש שבו בעל שליטה יכול "להפסיק" את פעילותו. מסיבות אלה, ובמיוחד בתקופות משבר שהצריכו מתווי סיוע מיוחדים כמו "שאגת הארי", בעלי שליטה נותרו במרבית המקרים ללא מענה הולם בכל הנוגע לזכאותם לחל"ת.

השלכות והתמודדות של בעלי שליטה

תקופות משבר כלכליות מציבות אתגרים מורכבים בפני כלל האוכלוסייה, אך עבור בעלי שליטה בעסקים, המצב עשוי להיות מורכב אף יותר. שלא כמו שכירים רגילים, בעלי שליטה אינם יכולים בדרך כלל להוציא את עצמם לחופשה ללא תשלום (חל"ת) ולקבל פיצוי מהמדינה. הגישה הרווחת היא כי בעל שליטה ממשיך בפועל להפעיל את עסקו, גם אם בהיקף מצומצם, ולכן המדינה לא מציעה מתווה ספציפי שיאפשר לבעל שליטה חל"ת. משמעות הדבר היא שבתקופות של האטה כלכלית או אירועים בלתי צפויים, בעלי עסקים נאלצים לשאת במלוא הנטל הכלכלי, ללא רשת ביטחון של דמי אבטלה או חל"ת.

מצב זה מחייב את בעלי השליטה לחשוב על פתרונות יצירתיים על מנת לשרוד ולצלוח את התקופה. בין האפשרויות הקיימות ניתן למצוא:

• הלוואות בערבות מדינה: במקרים רבים, המדינה מציעה תוכניות הלוואות מיוחדות לעסקים קטנים ובינוניים, עם תנאים נוחים וערבויות ממשלתיות. אלו יכולות להוות חמצן חשוב לעסק בתקופת מיתון.
• מענקים ממשלתיים: לצד ההלוואות, לעיתים מתפרסמים גם מענקים ייעודיים לעסקים שנפגעו, במתווה שאינו מחייב החזר. יש לעקוב אחר הפרסומים הרשמיים ולהגיש בקשות מתאימות.
• התאמות עסקיות: מלבד תמיכה חיצונית, חשוב לבחון התאמות פנימיות בעסק. זה יכול לכלול צמצום הוצאות, אופטימיזציה של תהליכים, מעבר למודל עבודה היברידי, או פיתוח מקורות הכנסה חדשים. לדוגמה, עסקים מסוימים עברו למכירות אונליין בתקופת הקורונה, מה שאפשר להם להמשיך לפעול.

חשיבות התכנון הפיננסי המוקדם אינה ניתנת להערכה מספקת. בעל שליטה המכין את עסקו לתרחישים שונים, מקים קרן חירום, ובונה תקציב גמיש, יהיה ערוך טוב יותר להתמודדות עם אתגרים בלתי צפויים. בניית קשרים יציבים עם בנקים וגופים פיננסיים גם היא חיונית, שכן היא עשויה להקל על קבלת מימון בשעת הצורך.

הצעות לשינויי חקיקה והעתיד

הסוגיה של זכאות בעל שליטה לקבל תשלום מהמדינה כשיוצא לחל"ת (חופשה ללא תשלום) אינה חדשה, והיא עלתה במלוא עוזה בתקופת משבר הקורונה. מאז, קמו לא מעט יוזמות והצעות לתיקון המצב, שנועדו להכיר במעמדם הייחודי של יזמים ועצמאים המחזיקים בשליטה בחברותיהם. ההצעות התמקדו בעיקר ביצירת מנגנונים שיאפשרו לבעלי שליטה חל"ת ליהנות מרשת ביטחון סוציאלית, בדומה לשכירים, מבלי שהמדינה תחשוש מניצול לרעה. הן כללו, למשל, הצעות להגדרת תנאים ברורים ליציאה לחל"ת, פיקוח על היקף הפעילות העסקית בתקופה זו והתאמת גובה הפיצוי להיקף ההפסדים הנגרמים לעסק.

אחד האתגרים הרגולטוריים המרכזיים ביצירת פתרון יעיל הוא ההבחנה בין בעל שליטה הפורש זמנית מפעילות מתוך צורך אמיתי, לבין כזה המנצל פרצה בחוק כדי לקבל תשלום מהקופה הציבורית תוך כדי המשך פעילות עסקית בלתי פורמלית. קשה מאוד למדינה לפקח על היקף המעורבות של בעל שליטה בעסקו כאשר הוא מוגדר כמי שנמצא בחופשה, וזהו לב ליבו של הקושי. הפתרון דורש גיבוש מנגנונים בירוקרטיים מורכבים, שיבחנו באופן שקוף ומהיר את מצב העסק ואת נחיצות היציאה לחל"ת, מבלי להכביד יתר על המידה על בעלי העסקים עצמם.

במדינות רבות בעולם, ההתמודדות עם סוגיית בעל שליטה חל"ת משתנה. בחלקן, המבנה המשפטי והפיננסי מאפשר גמישות רבה יותר בהגדרת מעמד עצמאיים ובעלי עסקים קטנים, ומאפשר להם ליהנות ממנגנוני רווחה שונים גם בתקופות משבר. לדוגמה, במדינות מסוימות קיימות תוכניות ספציפיות המיועדות לתמוך בעסקים קטנים ויזמים בתקופות של ירידה בהכנסות, וכוללות מענקים, הלוואות גישור או סובסידיות לשכר. המענה לעיתים קרובות מותאם אישית יותר למצב הכלכלי של העסק, ולא רק למעמד הפורמלי של בעל השליטה. אימוץ מודלים כאלה, או לפחות למידת הלקחים מהם, עשוי לסלול את הדרך לפתרון ישראלי שיכלול בתוכו גם התייחסות הולמת לזכויותיהם של בעלי השליטה.

סיכום

מעמדו של בעל שליטה בחברה בהקשר של חופשה ללא תשלום (חל"ת) וקבלת פיצויים מהמדינה, עלה רבות לדיון, במיוחד בתקופות משבר ואי-ודאות כלכלית. חשוב להבין שככלל, בעל שליטה המוגדר כשכיר בחברה שבבעלותו אינו יכול להוציא את עצמו לחל"ת ולקבל דמי אבטלה או פיצויים מהמדינה במתווים שונים, כפי שזכאי לכך עובד שכיר רגיל. הסיבה המרכזית לכך טמונה בעובדה שהמדינה רואה בבעל השליטה כמי שמנהל ומפעיל את העסק בפועל, גם אם הוא מוכר כשכיר לצורך מס. ההנחה היא שהיציאה לחל"ת אינה משקפת הפסקת עבודה מוחלטת, אלא המשך ניהול ותפעול העסק, גם אם במתכונת מצומצמת.

לכן, ההמלצה החשובה ביותר לבעלי עסקים, ובמיוחד לבעלי שליטה, היא לא להסתמך על אפיק של בעל שליטה חל"ת לקבלת תמיכה כלכלית מהמדינה במקרה של משבר. יש לתכנן מראש אסטרטגיות למצבי חירום כלכליים, ולבחון חלופות אחרות שקיימות בחוק עבור עצמאים או בעלי עסקים. התמודדות עם סוגיות משפטיות ופיננסיות מורכבות אלו מחייבת הבנה מעמיקה של החוקים והתקנות הרלוונטיים.

לאור המורכבות והרגישות של הנושא, קבלת ייעוץ מקצועי היא קריטית. יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה ועם יועץ מס או רואה חשבון, כדי לבחון את מכלול האפשרויות ולהבין את ההשלכות המשפטיות והפיננסיות של כל החלטה. ייעוץ כזה יסייע לבעל השליטה למצוא פתרונות יצירתיים וחוקיים להתמודדות עם קשיים כלכליים, תוך צמצום הסיכונים ומקסום ההטבות האפשריות.