כל מצב בחיים שלנו, בין אם הוא מתקיים בעסק או בחיים הפרטיים הוא מוגדר כמצב פעולה מסוים. יש 11 מצבי פעולה שונים, ולכל אחד מהם מאפיינים שונים התואמים מחד את זיהוי המצב ומאידך, איך לצאת ממנו ולעבור הלאה כלפי מעלה.
למה בעיות בעסק חוזרות? המנהל היה במצב פעולה "סכנה", הוא נקט במספר פעולות מסוים כדי להיחלץ מהמצב ואכן יצא ממנו.
כעבור חודש נקלע אל המצב שוב, שוב נקט מספר פעולות בעלות אופי מסוים כלפי המצב ולאחר זמן מה העסק התרומם ויצא מהסכנה. כעבור 3 חודשים המצב חזר על עצמו ובעל העסק עמד על סף ייאוש, איך כל פעם הוא מגיע למצב הזה?
למה זה תוקף אותו? למה זה קורה דווקא לעסק שלו? הרי הוא עושה בעצם כל מה שצריך כדי שהסכנה תחלוף. אולם מסתבר כי הוא אכן עשה מה שנדרש שהסכנה תחלוף אך לא עשה זאת עד הסוף. ולמה הכוונה?
אם לדוגמא: היו לאותו מנהל הכנסות רבות בחודש מסוים והוא ראה שהמחזור החודשי הולך ועולה והרווחים הולכים להיות מאד נאים לקראת סוף החודש, הוא החליט לעשות שיפוץ למשרד. הוא הזמין בעלי מקצוע והתחייב על הוצאה שנראתה לו באותו היום סבירה לאור הכנסותיו הרבות. ב-15 לחודש הבא הוא היה צריך לשלם את המיסים החודשים על פי חוק, אולם לאור ההכנסות הגבוהות, גם תעריף המיסים היה גבוה מהרגיל. הוא לא היה ערוך לכך, וב-13 לחודש היו חסרים לו עוד 14,000 ₪ לתשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי. הוא גייס את העובדים והורה להם לצאת במבצע מכירות חסר תקדים, עם הנחות ומתנות ללקוחות ובונוסים מתמרצים לעובדים ואכן הם כולם עמדו במשימה, בבוקר ה-15 לאותו חודש עמדו בקופת ההכנסות 16,300 ₪. לא רק שעמד ביעד שהציב לעצמו, אלא אף עבר אותו ו"הסכנה" חלפה מעל ראשו כי כבר היה לו איך לשלם את המיסים. המבצעים הצליחו והוחלט להמשיך איתם לעוד שבוע נוסף, המכירות עלו ובהתאם לכך הכנסות החברה בצורה מסחררת, ובסוף החודש המנהל החליט לצ'פר את העובדים ומשפחותיהם בסוף שבוע מפנק במלון 5 כוכבים באילת, הוצאה לא מחושבת קדימה.. לאחר כשבועיים שוב עמד המנהל מול שוקת שבורה: הפעם היו חסרים לו 23,000 שח לתשלום המיסים! באותו היום 2 עובדים היו ביום חופשי ומוכרת ראשית בחופשת מחלה. לא היה ניתן לעשות שוב מבצע של 48 שעות כי כוח האדם הטוב שלו לא היה לצידו, הוא החליט לפנות לבנק ולקח הלוואה קצרת מועד של 25,000 ₪ .. מכאן נמשיך ונספר שידידינו המנהל המשיך לעמול כל חודש במצב של סכנה קיומית מול תשלום המיסים וזאת מדוע?
אם המנהל היה כותב מדיניות מסוימת התואמת את מצב פעולה הסכנה אליו נקלע, איך לצאת ממצב הפעולה הזה, ואיך בעיקר לא להיכנס אליו, והיה מיישם מדיניות זו בעסק, סביר להניח שהיה ממשיך לפרוח ולהתעצם ולא עולה ויורד כל פעם סביב מצב פעולה שמעמיד אותו ואת העובדים שלו ואת העסק שלו בסכנה קיומית ממשית של חוב כלפי הרשויות. במצב פעולה סכנה ישנם חמישה שלבים, הראשון שבהם אומר לעזוב את שגרת העבודה היומיומית ופשוט לנקוט צעד אחר, שונה ולא שגרתי על מנת לצאת מהמצב הזה כמה שיותר מהר – כי אתה בעצם נמצא בסכנה! אין זמן לחשוב ולתכנן, אם הספינה טובעת, לוקחים סירת הצלה וקופצים למים, ולא בודקים אם הרוח כרגע צפונית או מזרחית ומאפשרת בדיקה של ההגאים, כי עוד מעט הם אפילו לא יהיו. ולעניינינו, רוב בעלי העסקים אכן עושים זאת כשהם נכנסים למצב של סכנה, עוקפים את המזכירה, יוצאים לשטח למכור יחד עם אנשי המכירות, נשארים במשרד עד חצות להכין את מבצעי יום המחרת, אוספים את הצוות לישיבת חירום עם תכנית פעולה ליציאה לקרב – אכן רובם עושים זאת, אך כמה מהם ממשיכים ליישם את השלבים החשובים של המשך נוסחת הסכנה על מנת לצאת ממנה בשלום ולא לחזור לשם?
שלב כתיבת המדיניות הוא רק דוגמא אחת לרמת החשיבות להשלמת כל השלבים, אחרת בעקבותיו הסכנה במהרה עלולה לחזור ולתקוף שוב.
המאמר מבוסס על מחקריו וחומריו של ל.רון האברד
בהצלחה, אלעד הדר Success ייעוץ עסקי